הסיפור של מיכל

צור קשר

שמי מיכל אמטנאני, נשואה לתומר ואמא לארבעה ילדים. עם בני הבכור זכיתי להכיר לראשונה את ההגדרה של "מופרע קשב וריכוז" ומיד אחריו כולם המשיכו ב"מסורת".

אני באופן אישי, מעדיפה לקרא לזה "הפרעת קצב.

בתחילת דרכי מיד עם סיום שרותי הצבאי עשיתי תואר בהנדסת כימיה וביוטכנולוגיה. משם עברו מספר שנים, התחתנתי, נולדו הילדים והחיים הובילו אותי אל מסלול החינוך. בהמשך עשיתי הסבה מקצועית וסיימתי לימודי הוראה למדעים בבית ברל.

כל השנים תמיד הייתי בלמידה. כל אתגר שהיה לי עם הילדים שלי הוביל אותי ללמוד עוד ועוד דברים בתחום החינוך. הניסיון האישי שלי, הידע שרכשתי והניסיון שקבלתי בדרך עם הילדים האישיים שלי ועם תלמידים שלי בתחום החינוך, הובילו אותי להקים את מרכז "חיוך". הדבר בוער בי מספר שנים, וכפי שאני מאמנת את תלמידי, ומחנכת את ילדי להציב מטרות ולהשיגן, אני משיגה את המטרה האישית שלי: לעזור למשפחות לחיות חיים טובים יותר.

אני יודעת ברמה האישית כמה הדרך לא פשוטה, כמה קשה לשמוע שהילד שלך "לקוי", "חסר תקנה", "לא מסתדר בחברה", כמה זה יכול להשפיע על כל הבית, כמה מתסכל לראות שהילד שלך מתוסכל, חווה כישלונות בלימודים על אף שאת יודעת שהיכולות שלו גבוהות. אני מכירה באופן אישי את כל הקשיים בהתמודדות היומיומית כאמא, שרוצה את הכי טוב עבור ילדיה.

אני מודה על כל הקשיים הללו, משם צמחתי. משם הבנתי מה הייעוד שלי בחיים. האתגרים קיימים כל הזמן אך למדתי שאפשר גם אחרת.

הקמת המרכז היא סוג של שליחות עבורי ואני רוצה להעביר את הידע ולהראות לכם שאפשר גם אחרת.